צרפת - ארמון האפיפיורים

Chimigi

ארמון האפיפיורים (צרפתית Palais des Papes) הנמצא באביניון שבדרום צרפת, הוא אחד מהגדולים והחשובים במבנים הגותים באירופה. הארמון נבנה בימי הביניים ומשמש כיום כמוזיאון.

היסטוריה

אביניון הפכה למקום שהותם של האפיפיורים בשנת 1309, כשאפיפיור קלמנס החמישי לא הצליח להתמודד עם המהומה האלימה שפרצה עם בחירתו. קלמנס העביר את מועצתו לאביניון, לתקופה שנודעה כאפיפיורות אביניון. קלמנס התגורר כאורח במנזר הדומיניקני באביניון, ויורשו, האפיפיור יוחנן העשרים ושניים הקים במקום מבנה מפואר. בשנת 1334 בתקופתו של האפיפיור בנדיקטוס השנים עשר חודש ארמון הבישופים הישן, והעבודה נמשכה על ידי יורשיו עד שנת 1364. האתר נבנה על סלע טבעי בקצה הצפוני של אביניון, במקום המשקיף על נהר הרון. הארמון נבנה בשני שלבים עקריים בשני חלקים שונים הידועים כארמון הישן (Palais Vieux) והארמון החדש (Palais Neuf). כשהסתיימה בנייתו, תפס הארמון שטח של כ-11,000 מטרים רבועים. הבנייה הייתה יקרה מאוד, ובמסגרתה הוצאו רוב הכנסות האפיפיור.

הארמון הישן נבנה על ידי האדריכל פייר פויסון ממיירפואה בהוראתו של האפיפיור בנדיקטוס השנים עשר. בנדיקטוס הקפדן הרס את הארמון האפיסקופלי הישן והחליפו בבניין גדול ביותר שהוקם סביב קלויסטר ואשר בוצר היטב נגד התקפות. ארבע קשתות האכסדרה מאוגפות במגדלים גבוהים.

בזמנם של האפיפיורים קלמנס השישי, אינוקנטיוס השישי ואורבנוס החמישי, המבנה הורחב למה שמוכר כיום כארמון החדש. ז'אן דה לובר מונה בידי האפיפיור קלמנס השישי לבניית מגדל חדש ומבנים סמוכים, כולל קפלה גדולה ששימשה כמקום לעבודת האפיפיורים. שני מגדלים נוספים נבנו בתקופתו של אינקונקטיוס השישי. האפיפיור אורבנוס החמישי השלים את בניית חצר הארמון, ואיתה גם מספר בניינים כדי לתחומה. פנים הבניינים עוטר בדרך כלל בפרסקאות, שטיחי-קיר, ציורים, פסלים ותקרות עץ.

האפיפיורים נטשו את אביניון ב-1337, ושבו לרומא, אך גרמו בכך לקרע המערבי, שבמהלכו האנטי-אפיפיור קלמנס השביעי והאנטי-אפיפיור בנדיקטוס השלושה עשר הותירו את ביתם באביניון עד שנת 1408. זה האחרון התבצר בארמון למשך עשר שנים, לאחר שצרו עליו ב-1398. המבנה נותר בידיה של האנטי-אפיפיוריות למשך מספר שנים. העיר הייתה במצור משנת 1410 עד שנת 1411, אך הושבה לידי צירי האפיפיוריות ב-1433.

אף על פי שהארמון נותר בידי האפיפיורים ביחד עם הערים הסמוכות לו למשך 350 שנים נוספות, מצבו התדרדר בהדרגה, וזאת למרות ששוקם בשנת 1516. כשפרצה המהפכה הצרפתית ב-1789, מצבו של הארמון היה בכי רע, והוא נכבש ונבזז בידי צבאות המהפכה. ב-1791 התבצע בו טבח המוני של מתנגדי המהפכה, שגופותיהם הושלכו למגדל דה לטרין שבארמון הישן.

בתקופת נפוליאון שימש הארמון לצרכים צבאיים כקסרקטין וכבית כלא. הארמון נפגע קשות בתקופה זו, והוא פונה ושוקם רק בשנת 1906, כשהפך למוזאון לאומי. יופיו של הארמון פתוח כיום לציבור; הוא גם ביתה של ישיבת מחוז ווקלואה ושל ארכיוני המחוז. הישיבות מתקיימות באולם Salle du Conclave‏ [1] ששטחו כ-350 מ"ר וניתן להושיב בו כ-500 איש.